אינטלגנציות מרובות
במשך עשרות שנים נתפסה האינטליגנצייה כישות אחת הנמדדת באמצעות ציר ה-IQ – הציון שהשיג אדם במבחני IQ קבע את מקומו על פני הציר ואת מידת האינטליגנצייה שבה ניחן. האינטליגנצייה נמדדה בעיקר על פי יכולות אקדמיות. בעשורים האחרונים פותחו תאוריות וגישות שונות בניסיון להגדיר מהי אינטליגנצייה ולהבינה. למשל, לצד המושג IQ נטבע גם המושג EQ שמשמעותו אינטליגנצייה רגשית.
תיאוריית האינטליגנציות המרובות נוסחה לראשונה על ידי הווארד גרדנר[2] וחוללה מהפכה בהגדרת האינטליגנצייה. על פי התאוריה של גרדנר, לבני האדם יש אינטליגנציות מרובות, אוטונומיות במידה רבה, וחלקן מורכבות יותר למדידה. התאוריה מבוססת על תובנה פשוטה: אין אנשים אינטליגנטים באופן כללי; יש אנשים אינטליגנטים בתחום מסוים. אדם יכול להיות אינטליגנטי מאוד בתחומים מסוימים ובה בעת להיות בלתי אינטליגנטי בתחומים אחרים. לכל אדם יש "פרופיל אינטליגנציות" המאפיין אותו, ומן ה"פרופיל" הזה נגזרים תחומי עניין שאליהם הוא נמשך ובהם הוא רוצה להתקדם ולהצטיין, ותחומי עניין אחרים – שהמשיכה שלו אליהם והתעניינותו בהם פחותים. לכל אדם יכולות להיות כמה אינטליגנציות חזקות או אינטליגנציה אחת 'שלטת'. מימוש אינטליגנציה חזקה יכול להועיל למינוף שאר האינטליגנציות.
מודעות האדם לאינטליגנטיות הדומיננטיות באישיותו, ופיתוחן, הנם כלי מרכזי במימוש הפוטנציאל האישי של האדם וביכולתו למלא את תפקידו בעולם.
בבית הספר שלהבות-חב"ד הלמידה והעשיה החינוכית נותנות מענה לאינטליגנציות שונות. הצוות החינוכי מסייע לתלמידים לזהות ולפתח את האינטליגנציות השליטות שלהם ועל ידי כך מועצמים התלמידים בתחומי החיים השונים.
מהם האינטלגנציות המרובות?
מקובל להתייחס לשמונה אינטליגנציות מובהקות:
אינטליגנצייה לוגית-מתמטית – יכולת להסיק, יכולת לאתר מבנים לוגיים (שיטתיים) ולבנות אותם; מתמטיקאים, מדענים, מהנדסים, אנשים העוסקים בסדר ובידע.
אינטליגנצייה בין-אישית – רגישות והבחנה בין בני אדם, יכולת לזהות מצבי רוח רצונות ותכונות אצל הזולת, התייחסות חברתית רגישה; מנהיגים, פוליטיקאים, מראיינים, נותני שירותי ייעוץ וטיפול.
אינטליגנצייה תוך-אישית – חיבור לעולם הפנימי והבנתו, ייצוגו וניתוחו, מודעות עצמית; פסיכולוגים, יועצים, אנשי רוח ועבודה פנימית.
אינטליגנצייה גופנית-תנועתית – שליטה בגוף, רגישות לשפת הגוף, טיפול בסביבה בעזרת הגוף, קואורדינציה טובה; רקדנים, ספורטאים, מכונאים ובעלי מלאכה.
אינטליגנצייה מוזיקלית – רגישות לצלילים, למקצב ולתצורות שונות של ההבעה המוזיקלית; נגנים, מלחינים, מנצחים, זמרים.
אינטליגנצייה נטורליסטית – אהבה לטבע, זיהוי דפוסים בטבע, הבחנה בפרטים ויכולת מיון; ביולוגים, גאולוגים, זואולוגים, אנשי סביבה ואיכות הסביבה.
אינטליגנצייה מרחבית – תפיסה חזותית תלת-ממדית, יכולת לראות מרחב ולמקם בו עצמים; אומנים, נווטים, אדריכלים.
אינטליגנצייה לשונית – רגישות למשמעויות ולמצלול המילים, יכולת העמקה בשפה וברבדיה; סופרים, עיתונאים.
